יום שישי, 19 בפברואר 2021

היום יום הולדת: חג עָשׂוֹר לבלוג עונ"ש

איור: נעם נדב

א. עשר שנים מלאוּ לנער וְלִבּוֹ הָמָה

עוֹד תָּבוֹא, יְדִידִי, וְתֹאמַר לִי תּוֹדָה – / שֶׁהָיָה לְךָ עֶרֶב שֶׁל נַחַת
חיים חפר, שיר הצ'יזבטרון

19 בפברואר הוא יום ההולדת הרשמי של בלוג עונג שבת, והשנה זהו יום הולדת עגול ומיוחד: חג עשור, 2021-2011. 

כבר עשר שנים שגורלי וחיי קשורים בבלוג שיצרתי. בכל יום שישי, דבר שבוע בשבועו, אני שולח לכם, קוראיי וקוראותיי הנאמנים והנאמנות, קישורים לשלושה פוסטים שהתפרסמו במהלך השבוע, פרי עטי או פרי עריכתי, שעליהם טרחתי במהלך אותו שבוע. בשנה האחרונה, בשל מגפת קורונה והפסקת הנסיעות לחו"ל, הבלוג לא יצא לחופש אפילו לא פעם אחת.

הפולניה

למעשה הבלוג הוא עיתון, או שמא מוסף, אינטרנטי של אדם אחד (זה אני), שחוקר וכותב, עורך ומפרסם. כל עוד אותו אדם נמצא עמנו, וכל עוד ראשו מחובר לעכוזו  יהיה בלוג, ובלכתו ילך הבלוג עמו... 

כשהתחלתי עם הבלוג לא יכולתי לשער לאן הוא יתפתח ויסתעף, ויחד עמו אתפתח גם אני, והנה אנחנו כאן עשר שנים אחרי. שנה מוזרה ומטורפת עברה עלינו ועל העולם כולו, והבלוג ליווה אותה על פי דרכו. סדרי בראשית השתנו, סדר הפך לסגר, רבים כבר אינם עוד אתנו ועדיין לא רואים את סוף המשבר. ובנוסף, או-טו-טו שוב בחירות ושוב גועל נפש, ושוב תקוות ושוב מפח נפש ואכזבות.

בלוג עונ"ש עומד על מקומו. אמנם אפילו לא 'רבע מנדט', אבל אי של יציבות, מוקף גלים סוערים שמאיימים להטביעו. כמה נחמד היום להיזכר בחג עשור אחר, הרבה יותר אופטימי.

את 'שיר לחג עשור' כתבה והלחינה נעמי שמר בשנת 1958, שנת העשור להקמת מדינת ישראל (הייתי אז בן שנתיים), ומי ששרו אותו בעליצות אמיתית היו צמד הדודאים (ישראל גוריון ובני אמדורסקי). בהמשך שילבתי איורים וכרזות מאותה שנה מופלאה.


ב. איך הכל התחיל?

לא פעם אני נשאל על ההיסטוריה של הבלוג, אך האמת היא שלכל היסטוריה יש גם פרה-היסטוריה. 

ובכן, בדצמבר שנת 2007, שמתי לב שתיבת הדואר האלקטרוני שלי מתמלאת על גדותיה בכל שבוע בבדיחות גיחי-גיחי, בצילומים מצחיקים יותר או פחות, בקוריוזים משונים וגם בהפניות לאתרי אינטרנט מעניינים באמת, שחברים נהגו באותם ימים לשלוח איש לרעהו כמשלוח מנות. חשבתי אז, שבמאמץ קטן אני יכול להוציא את הבר מן התבן, ללקט את הדברים המוצלחים, לרכזם בצורה ידידותית ולשולחם למקצת בני משפחה, מורים, תלמידים וחברים שחושבים כמוני, צוחקים מאותן בדיחות כמוני, ומתעניינים באותם דברים. וכך נולד מיזם אי-מייל שקראתי לו 'עונג שבת', משום ששלחתי אותו בכל יום שישי בבוקר.

השמועה עברה והמעטים הפכו לרבים. הנה המייל ההיסטורי הראשון שנשמר בארכיוני. שלחתי אותו בערב חנוכה תשס"ח לעשרים אנשים בערך, תחת הכותרת 'עונג שבת' (הקיצור עונ"ש הופיע מאוחר יותר). למייל היו גם צרופות (שאותן אני לא מצרף כאן):


ב-20 בפברואר 2009 הופיע לראשונה הסמליל המיתולוגי של הבלוג, מעשה ידיו של חברי נעם נדב, שמאז גם מכין בכל שנה איור יום הולדת חדש.


וכך זה נמשך כשלוש שנים, השתפר והשתכלל, עד שב-19 בפברואר 2011, בעצת כמה חברים, נזנח האי-מייל ועברתי למתכונת של הבלוג האינטרנטי המוכרת לכם. 

קוראים מימי קדם אולי יזכרו את השורות שבהן הסתיימו האי-מיילים ששלחתי: 

הזכויות לא שמורות  אפשר להפיץ לכל עבר.  
מי שאינו מעוניין לקבל את 'עונג שבת' יודיעני ושמו יוסר.  
עד היום רק שניים ביקשו  היה אתה השלישי!

השורות האלה עצמן כבר הוסרו מזמן. הרבה עזבו במשך השנים, אבל על כל אחד שעזב נוספו עשרות אחרים במקומו. היום נשלח המייל השבועי לכ-4,000 קוראים וקוראות בכל העולם, כן ירבו.

כרזת מינהל ההסברה במשרד החינוך והתרבות לכבוד חג העשור, 1958 (ציור: שמוליק כץ)

ג. אז מה היה לנו השנה?

אצטט את עצמי מפוסט יום הולדת שכתבתי לפני כמה שנים ומאומה בו לא השתנה:
בניגוד לכל הציפיות, בראש ובראשונה אלה שלי, הבלוג עדיין ממשיך להתקיים ולבעוט. הנס הזה קורה בעיקר הודות לכם, קהילת הקוראים הנאמנה שנוצרה סביבו. האנשים והנשים שקוראים את כל הפוסטים שמתפרסמים בו, מגיבים, שולחים אליי חומרים שונים גם משונים, מעודדים ותורמים בחומר וברוח, וכך נותנים לי את ההרגשה שנוצר כאן משהו ייחודי, שמשמח (ולעיתים גם מרגיז) את לב הקוראים. 
למיטב ידיעתי אין בעולם הבלוגים, העשיר והמתפתח כל הזמן, שום דבר שמתחיל להיות דומה לבלוג עונג שבת. לא במגוון נושאיו, לא בהקפדה על העריכה וההגשה, ובעיקר לא בהתמדה. לא דבר של מה בכך! ביום ששם החיבה עונ"ש גם ייכנס לאוצר ראשי התיבות של השפה העברית, אדע שמלאכתי הושלמה...
והנה הבלוג ואני נכנסים, יחד עם הקוראים הנאמנים והמזדמנים, לשנה האחת-עשרה, ואפשר להתבונן אחורה בשמחה ובגאווה. 

מראשית הולדתו ועד פוסט זה פורסמו בבלוג 1,777 פוסטים, ובשנה העשירית לקיומו פורסמו בו 153 פוסטים (כולל זה)! לאו מילתא זוטרתא. זהו קורפוס עצום, שלצד היותו בית יוצר להומור ולשטויות בנות-חלוף הוא גם מאגר אדיר של ידע מוסמך במגוון רב של תחומים. כל הרשומות שמתפרסמות בבלוג ממופתחות מיד במנוע החיפוש של גוגל, וכך הן גם מרבות לעלות בתוצאות חיפושים שעושים גולשי האינטרנט, הן במידע טקסטואלי הן בחומר ויזואלי. עשרות רשימות ומאמרים שהתפרסמו בבלוג מוזכרים במאמרים, בספרים וכמובן גם בערכים רבים בוויקיפדיה העברית (ותודה מיוחדת לדוד שי, שמקפיד לעדכן).

גם השנה זכיתי לארח בבלוג כותבים וכותבות רבים, שבזכותם הפך עונ"ש להיות במה כל כך אהודה. זו הזדמנות נוספת להודות להם (על פי סדר האלף-בית): הָדִי אור, עמנואל אטקסרוחמה אלבגדנצ'וּ ארנוןיהודה בלכרדותן גורןברוך גיאן, שמריה גרשוניערן דולבאבנר הולצמן, אליהו הכהןדוד וינפלד ושלמה רוזנררמה זוטאשאול כוכבי, דן לב ארי, רמי נוידרפרדב סמטפוצ'ומוקי צורדוד שי (בתקווה שלא שכחתי אף אחד או אחת). כמובן שלצדם עומדים ציידי הקוריוזים של הבלוג והצלמים הקבועים והמזדמנים, שמספרם לא יימנה מרוב, ובראשם איתמר לויתן, ידידי הסקרן וחסר המנוח, שגם מפעיל את דף האינסטגרם של הבלוג. תודה לכם.

ציור: פאול קור (אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית)

לקראת התאריך החגיגי עברתי שוב על הרשימות שהתפרסמו בבלוג במהלך השנה האחרונה. נדהמתי והתפעלתי מהמגוון העצום של הנושאים, האירועים והאישים שהבלוג עסק בהם. הנה כמה רשימות שזכו לצפיות הרבות ביותר: 

עד כיכר פריז הלכתי בשבילכם...

סדרת מאמריו של אליהו הכהן על תולדות הזמר העברי, שמתפרסמת כבר כמה שנים בכל חודש, צברה מעריצים רבים. הנה כמה רשימות בולטות שפורסמו השנה:
וכמובן, סדרת המאמרים על שירי הערש של העלייה הראשונה, שאנו נמצאים בעיצומה ופרקים נוספים יתפרסמו בקרוב.

'שירון בנבל עשור' בעריכת עמנואל עמירן, יששכר מירון וראובן סיון, משרד החינוך, תשי"ח

השנה נפתחו בבלוג גם שני מדורים חדשים. האחד, מבוסס על מצגות שמכין הצלם והאתנוגרף דנצ'וּ ארנון, והשני, 'מן הגורן ומן היקב', מבוסס על אוסף הישראליאנה העצום של הָדי אור. בין המאמרים שהתפרסמו ואהבתם:
בשבוע הבא נביא לכם ספיישל 'מן הגורן ומן היקב', שיוקדש לתחפושות פורים.

בימי הסגר השני ערכנו, הצלם ברוך גיאן ואנוכי, סיורי רחוב ('סיורחוב') בעירנו ירושלים, ושני הסיורים המודרכים שפרסמנו זכו לאהדה רבה:
סיור ברחוב אברבנאל

לצערי היו גם הספדים ופרידות שמשכו את תשומת לבם של הקוראים:

עדה רפפורט-אלברט (2020-1945)
יהודה זיו (2020-1926)

היו 'יומני קריאה' על ספרים נבחרים:

וכמובן 'מסעות ספרותיים' בארץ ובחו"ל:


והיו גם המדורים ההומוריסטיים הרגילים, שהקריאה בהם אינה מצריכה ריכוז רב ולוקחת כמה דקות: 'סיפורי רחובות', 'סיפורי מסעדות' ו'סיפורי מכוניות', 'פרנסות של יהודים', 'חדש על המדף', 'בורא מיני מזונות', 'פה ושם בארץ ישראל', 'ארץ הקודש', 'התנ"ך והחיים' ו'הספרות והחיים', ולצדם מדורי שיטוט עירוני כמו 'סיבוב בתל אביב', 'סיבוב בחיפה' ו'מעורב ירושלמי'.

ומה בשנה האחת-עשרה? את זה, גבירותי ורבותי, תגלו בעצמכם בהמשך, אבל האמינו לי: יש לְמה לחכות...

כרזת מינהל ההסברה במשרד החינוך והתרבות לכבוד חג העשור, 1958 (ציור: שמוליק כץ)

ד. זיכרונם לברכה

כמדי שנה אפרד כאן בצער מקוראי הבלוג שהלכו לעולמם: פנחס אופק (באר שבע), שאול אפק, צבי בוליס, פרופסור משה בְּרַוֶר (אוניברסיטת תל אביב), דוד הלפרין (קיבוץ אורים), ישעיהו וינוגרד (ירושלים), עדי וינשטיין (חיפה), יהודה זיו (ירושלים), צפירה יונתן (קיבוץ שריד), הצייר והמאייר אבנר כץ, פרופסור אהרן מונדשיין (אוניברסיטת בר-אילן), ברוך צבי פדר (ויליאמסבורג), אמוץ פלג (קיבוץ חולדה), פרופסור מנחם פרידמן (אוניברסיטת בר-אילן), פרופסור עדה רפפורט-אלברט (אוניברסיטת קולג' לונדון). מקצתם הכרתי באופן אישי וקשה הייתה הפרידה מהם; אחרים היו ידועים לי רק מקשרי מכתבים. 

יהי זיכרם ברוך.

ה. משמיעים על השקלים

ולעת סיום הגיעה השעה לקשקש בקופת הצדקה. שמירות וישועות אַ-לָה-קנייבסקי ו'קוּפַּת העיר' לא תקבלו כאן, אבל תודה היוצאת מן הלב – בהחלט כן. כל השתתפות שלכם מרגשת אותי מחדש. אני ממשיל אותה בלבי לאורח שמגיע לסעוד בבית חברו ומביא עמו שי צנוע: ספר, בקבוק יין, בונבוניירה או פרחים.

אז תודה לכל תומכי הבלוג, הקבועים והחד-פעמיים, שהם בעיניי שותפים מלאים למפעל הפרטי ועוזרים לי להבין כמה חשוב להם הבלוג וכמה הם נהנים ושמחים במעשה ידיי. הקוראים יכולים רק לשער בדמיונם איזו השקעה כרוכה בהופעתו המתמדת והנחושה של הבלוג: בכתיבה, בעריכה, בהתחדשות המתמדת, באיתור איורים, בהיבטים הטכניים ובתקשורת השוטפת עם קוראים ועם מתלוננים. לבלוג אין מערכת או מזכירוּת, אין מחלקה טכנית או משפטית ואין מחלקת מינויים, אין אחראי לגרפיקה ואין מי שיטפל בזכויות יוצרים. אני לבדי מטפל בכל אלה, וכל תלונותיכם (ויש כאלה) – עליי 😉.

את רוב הפוסטים אני כותב בעצמי, וגם אלה שנכתבים על ידי אחרים עוברים התקנה ועריכה קפדנית שלי, ככל יכולתי. ענייני הבלוג מעסיקים אותי לא מעט שעות, בכל יום ובכל לילה, בכל שבוע ולאורך כל ימות השנה. אני עושה זאת באהבה ובשמחה, ומקווה שאוכל להמשיך בכך עוד שנים רבות. לבלוג אין 'חומת תשלום' או דמי מנוי והוא פתוח חינם אין כסף לכל מי שרוצה לקרוא בו. אין בו פרסומות או חסויות, ולצערי גם אין מי שיממן אותו ויאפשר לי להקדיש זמן נוסף לשיפורו. 

אם אתם אוהבים את הבלוג ונהנים מקריאתו, כשם שאני נהנה מכתיבתו ומעריכתו, ואם אתם סבורים שיש מקום לגְמוּל ראוי על המאמץ ועל התוצאה, אפשר להשתתף בבלוג במגוון דרכים שמצוינות בתחתיתו של כל מייל שאתם מקבלים ממני בימי שישי.

התרומות שלכם מרגשות ומשמחות אותי, מחזקות ומעודדות להמשיך הלאה. תודה לכל התומכים, שמבינים שגם זמן שווה כסף, ומוצר מקורי, מענג ומוקפד, גם אם הוא מוגש חינם, ראוי לתגמול.

נתראה 'בשנה הבאה', כלומר ביום שישי הבא...

מודעה בשער האחורי של העולם הזה, 23 באפריל 1958

66 תגובות:

  1. ברכות לעשור, להוצאה לאור
    ‏520 שבועות – ובגימטרייה כשר.‏

    השבמחק
  2. ברכות חמות לעיתון העונ"ש המצויין

    השבמחק
  3. תודה גדולה על המפעל האינטליגנטי, המופלא, הבלתי יאומן והבלתי נלאה.
    בברכת המשך - "תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם".

    השבמחק
  4. I don't have Hebrew on this computer so please forgive the English.‎

    The blog has become an indispensable pleasure for years now, and also an indispensable ‎part of my education. Once a week I regularly keep company with obscure noble ‎maskilim and I am regularly filled with longing for the yishuv and and I regularly sing ‎new or old songs and I regularly laugh lovingly at our people. All this I owe to you. And ‎I have just been moved by your tenth anniversary essay.
    Happy anniversary, my remarkable friend! There is nothing like what you have created.‎

    השבמחק
  5. https://www.youtube.com/watch?v=h-GnTPLQ3nQ
    צו דיין געבוסטאג צו דיין יום טוב היינט, זענענן מיר געקומען אלע גוטע פריינד.....הואה הורה.....
    אחרי כל המאמרים על אברהם גאלדפאדעו, אני מצרפת היום את השיר הזה, לכבוד יום ההולדת העשירי של "עונג שבת", שכתב גאלדפאדען והוא הושר במקהלות בבתי הספר היהודיים בחו"ל.....הרבה פחות מוכר בישראל. מזל טוב ובראיות, כך אומר השיר לעורך ולכותבים הנפלאים. לאה לנגגלבן

    השבמחק
  6. על הבלוג המלמד, המחכים והמענג תודה מקרב לב.
    ברכות לחג עשור!! ותודות

    השבמחק
  7. ישר כוח.
    זאלסט ווייטער הייבן אונדזערע קאלאטארעלע פאן מיט אייערע אינטערעסאנטע ארטיקלען. געזונט און נחת

    השבמחק
  8. יישר כח עצום על הכל, תענוג צרוף. אולי חגיגת העשור היא הזדמנות מצוינת לגלות לנו בפוסט מיוחד את מה שמאד מסקרן אותנו הקוראים: מהיכן וכיצד אתה מצליח לאסוף ולהעלות מסמכי ארכיון נדחים ושכוחים, שכן הם התבלין שנותן את הטעם לעונ"ש. כה לחי!

    השבמחק
  9. אכן, אחד הדברים הטובים שקורים (קוראים) בערב שבת (ולפעמים בגלל העומס מגיעים אליהם רק כעבור כמה ימים...).
    דוד ידידי, יישר-כוח ענק!! נתייצב לכל משימה לטובת התמדת הבלוג
    יאיר פז

    השבמחק
  10. לדוד ידידי ושכני (לשעבר) לאורך שנים רבות, ממייסדי הריבוע בבן עזאי, שהאור בחלונו היה ועדין דולק יום ולילה במשך שנים בהן כתב תזות וספרים ואת הבלוג הנפלא הזה שאף לקחתי בו חלק (צנוע מאד), ישר כוח והצלחה בהמשך. חיבוק גדול וד"ש בבית.

    השבמחק
  11. מזל"ט לעונ"ש, במלאת לו עשור -כן ירבו. על כל השבחים המורעפים על הבלוג ועל יוצרו ועורכו, יש עוד משהו בבלוג שלעתים לא פחות מענין ומוסיף, מחדד ומחדש, מעיר ומאיר, ועוד ועוד. וזה אגף התגובות.

    השבמחק
  12. מזל טוב ליום הולדתו של הבלוג, ותשואות חן חן לבלוגר! הכרזות מחג העשור למדינתנו ‏חממו את לבי. אני, הקשיש, זוכר היטב את כל הכרזות הללו. היו אלה ימים של התרוממות ‏הרוח. אז איפה, איפה הם, הימים ההם.

    השבמחק
  13. את חוברת עלי עשור ערכה וחיברה המורה שלי באותה עת..רבקה אליצור המנוחה. האם מישהו יכול לאתרה?

    השבמחק
  14. הידד לחג עשור - המשך הלאה ובמרץ להעשיר אותנו בעוד ועוד מנעמים מוכמנים ... ממתינים. תודה

    השבמחק
  15. יישר כוח, עלה והצלח, לך בכוחך זה והושעת את ישראל מדברי ההבל וה"פייק ניוז" המציפים אותנו, מהפוליטיקה המעכירה את ימינו והקורונה המדידה שנה מעיננו. שבת שלום ובריאות לכל הקוראים.

    השבמחק
  16. יישר כוחך ותודה מקרב לב על התכנים המעשירים והמחכימים שאתה טורח להעניק לנו, קוראי הבלוג, מדי שבוע - עונ"ש אמיתי! יום הולדת שמח וקדימה בחדווה לעשור השני.

    השבמחק
  17. חוצפית המתורגמןיום שישי, 19 פברואר, 2021

    ר' דוד, מזל טוב לעשור. הרבה הצלחה. מקווה לעוד. בברכה.

    השבמחק
  18. לדוד היקר נחשפתי לבלוג שלך רק לפני כחודשיים ורק עכשיו ראיתי איזו עשייה מבורכת. יום הולדת עשר זה בהחלט משמעותי. נהנית כל שישי מ"עונג שבת" שלך . בבקשה תמשיך ביצירה המעשירה . תודה ממעריצתך החדשה

    השבמחק
  19. מעריצתך החדשה נתניה בריל

    השבמחק
  20. מרשים ומעורר השראה. כבוד

    השבמחק
  21. בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ.שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ...
    תודה רבה דוד, ואני מאחל לך שהפסוק יתקיים בך, ושתמיד יפעם בך שיר חדש, להנאתך ולהנאתנו.

    השבמחק
  22. שנים רבות התמחיתי ועבדתי בארה"ב, ובשנים האחרונות הפכתי לחסיד עונ"ש. לפני כשנתיים חזרתי ארצה, והמשכתי במנהגי שבערב שבת האימייל הראשון שאני קורא הוא בלוג העונ"ש. לצערי איני מכיר אותך אישית, פרופ' דוד אסף היקר, אך תקוותי היא ש"ביחד" נזכה לשנים רבות, בריאות וטובות. עלה והצלח וראה ברכה רבה בעמלך.

    השבמחק
  23. בלוג מיוחד. עשיר ומחכים. שיהיה לך דוד כוח לעשות אותו עוד הרבה שנים.

    השבמחק
  24. לא רבותא היא אם אומר על דוד אסף,כשמו כן הוא אוסף לבלוג שלו מחקרי שירים וסיפורים ,אנקדוטות וזכרונות עבר.
    בור סוד שאינו מאבד טפה.
    עלה והצלח ועונ"ש יהיה לנו לחכות לבלוגים הבאים.

    השבמחק
  25. דוד היקר,
    רעייתי לא מדליק נרות ביום ששי, עד שאני מסיים להנות מעונ"ש, שאני מקפיד לקרוא מדי שבוע
    ההומור, המקוריות, ההתמדה...ראויים לכל שבח!! מורשת הארץ במלוא תפארתה
    נמשיך להנות ולהשתבך מכשרונך הרב
    יוסי לשם

    השבמחק
  26. פרופ' מיכאל מאיריום שישי, 19 פברואר, 2021

    ברכות לבלוג ולעורכו - הנאה צרופה מדי שבוע.

    השבמחק
  27. ברכות למייסד והעורך ר' דוד ויישר כח על בלוג מחכים, מעשיר ומהנה.

    השבמחק
  28. ברכות חמות דוד...תודה על העושר התרבותי על החיוך ועל השירים שאני כל כך אוהב
    לעת הזאת יקרא הבלוג קרית היובל

    השבמחק
  29. תודה רבה דוד יקר. יפוצו מעיינותיך חוצה

    השבמחק
  30. גם אני מעריצה חדשה. נהנית ומחכימה בכל בלוג.
    לך בכוחך זה והמשך לענג אותנו בל ערב שבת בכל הטוב הזה.

    השבמחק
  31. דוד היקר!
    שפע ברכות לרגל יום הולדתו של הבלוג ויהי רצון שתזכה לנצח על מלאכת קודש זו עוד שנים הרבה. המשך להביא דברים בשם אומריהם וגאולה לעולם.

    השבמחק
  32. ברכות ליום ההולדת העגול. הבלוג שלך הוא קרן אור באפלת ימינו. מוכנה להפקיר את רוחי בשמחה לעונ"שים ‏כאלה. יישר כוח.‏

    השבמחק
  33. לדוד אסף, תודה ותשואות על שהעשׁרתנו באסיפך והעשׂרתנו בעונ"שך!

    השבמחק
  34. מזל טוב רבי דוד !!! גוט שבת - שבת "זכור"....

    השבמחק
  35. עונ"ש הוא משקה משובח ששותים ב-happy hour לפני שהשבת נכנסת, וכך הגוף משתחרר מהמתח של השבוע עם חיוך רחב

    השבמחק
  36. הייה ברוך דוד האוסף לנו תופינים לשבת.‏
    בבקשה עוד עשורים בבריאות טובה ובעיין חודרת.

    השבמחק
  37. אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף..
    והאמת היא שאתה תותח דוד וכבוד הוא לי להיות ידידך
    רק בריאות! והמשך איתמר לויתן

    השבמחק
  38. מזל טוב לחג העשור, זה מפעל ענק! יישר כח דוד.

    השבמחק
  39. דוד יקר.
    אני רוצה להודות על האלטרואיסטיות המתמשכת המביאה אותך לשתף אותנו במיני עינוגים כה מגוונים. לומד הרבה ונזכר ביידיש ובסיפורים של סבי וסבתי ז"ל שחיו באיזו עיירה נידחת בפולין . וכמאמר המשורר : איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא , הזה. שבת שלום ותודה אין קץ.

    השבמחק
  40. מסתבר שאינני מזוהה. איל .

    השבמחק
  41. אילו כל העונשים שנפלו עלינו (רחמא לצלן - במיוחד בשנה האחרונה) הנעימו את ימינו כמו עונ״ש: ואילו כולנו היינו צעירים ומלאי מרץ וחן כמו עונ״ש:
    ואילו כולנו היינו אספני פנינות כמו דויד אסף:
    היינו אומרים דיינו, דיינו, דיינו - אפילו שפסח עוד קצת רחוק.
    אז המון תודות וברכות והמשך פורה!

    השבמחק
  42. יש לי יום יום (כמעט) חג. הנאה רבה מעניקה לי הקריאה בבלוג שלך. מזל טוב.

    השבמחק
  43. הבלוג הזה מאיר עיניים וכולו כגן תפוחים המרופדים באשישות. מתחשק להלל ולשבח ולפאר אותו כפי שרק חרדים (שזמנם כידוע תמיד בידם) יודעים, בריבוא מילים המתעלות זו על זו ועושות זו מחברתה חוכא ואטלולא. בורכה ירושלים על שתלמיד חכם כזה צמח ממנה. הקמת לנו פלטרין של מעלה בעולם של מטה.
    (בקיצור תענוג. תודה ענקית)

    השבמחק
  44. לדוד ועונ"שו,
    במלאת עשור -
    ברכות ומזמור!
    ירבו עונ"שים שכאלה, הלוואי אמן!
    לחיי העשורים שבדרך!
    נחומי הרציון

    השבמחק
  45. כפי שרבים לפני כבר כתבו, המייל שלך הוא הראשון שנפתח תמיד ביום שישי ואיני חושב שיש אתר באינטרנט שאני שוהה בו בכזאת קביעות כמו אתר העונ״ש שלך ,והלוואי שנזכה להנות עוד שנים רבות רבות מעונשי״ך המצויין הזה.
    תודה רבה רבה לך , כל טוב ושנים רבות רבות בבריאות ויצירה.

    השבמחק
  46. מדי סוף שבוע אני ממתין בסקרנות לבלוג החדש שבדרכו אלי ואני מצטרף בכל לב לקטע ‏מהדברים שכתבת (ציטוט):"אין בעולם הבלוגים שום דבר שמתחיל להיות דומה לבלוג עונג ‏שבת- לא במגוון נושאיו, לא בהקפדה על העריכה וההגשה ובעיקר -בהתמדה"‏
    ‏ואני תמיד כל כך הרבה לומד ונהנה ממנו . על כל אלה - תודה ו"לא נפסיק..."

    השבמחק
  47. דוד,
    הבלוג עונ"ש הוא באמת מיזם מיוחד במינו.חלק מהנושאים שהעלית בבלוג, חושפים פרשיות ואירועים לא-ידועים שנחקקים (לאחר הקריאה) בזיכרונו של הקורא.היכולת להתמיד 10 שנים במציאת נושאים לפרסום, גם היא ראוייה לציון.
    מאוד מעריך את היצירתיות והאנרגיות שהשקעת בבלוג.
    המשך כך,לפחות עוד 10 שנים...
    בברכה, שכנך לשכונה, פנחס שטרן.

    השבמחק
  48. לדוד אסף היקר,
    לעומת כל העונשים הנוחתים עלינו מקריאת עיתוני יום שישי, העונ"ש שלך הוא בבחינת פרס גדול (בלשון אבותינו - א גרויסע געווינץ). המשך לזכות אותנו עוד שנים רבות וטובות.

    השבמחק
  49. דוד היקר, יישר כוחך על המפעל התרבותי המרשים שמענג את שבתותי מזה שנים רבות. מצטרפת לכל דברי השבח וההלל של קודמי. ברוך שזיכנו, וימשיך לזכותנו, בעונ"שו של זה. מעין קרן אור באפלה האופפת אותנו. בתודה ובהערכה רבה.

    השבמחק
  50. דוד היקר, עונ"שיך מענגים את סופ"שינו בידע ובחיוכים שהוא מעלה על שפתינו. לך בכוחך זה, חילך ‏לבולגייתא!

    השבמחק
  51. מזל טוב לעונ‎"‎ש ולדוד
    לעוד הרבה שנים יפות ופוריות‎...‎

    השבמחק
  52. תודה רבה על כל האוצרות שאתה חולק עימנו

    השבמחק
  53. ברכות מאליפות לחג העשור של עונג העונ"ש ושל מחברו בר-האוריין ורב-האנפין הד"א הפרופסור הנכבד, יצ"ו!
    יישר כוח גדול – בצירוף קטעי תיאור נרגשים של חג העשור בעיניו של ילד משכונת בית מזמיל, לימים הסופר חיים סבתו, שאותם העלה בקולמוסו ב"שפריר חביון" (פרק שביעי)
    "יום אחד שב אבא מעבודתו, סלים גדושים משוק מחנה יהודה בידיו [...] ותכף לכניסתו הכריז בקול חג: בשבוע הבא אנחנו הולכים לבנייני האומה לתערוכת העשור של מדינת ישראל" [...] כך אמר אבא, פתח מעטפות כחולות גדולות שמנורה וענפי זית מוטבעים בהן, והוציא מהן לאט ובזהירות כרטיסים לבנים מעוטרים בשני פסים כחולים, וציור של מנורה במסגרת של זהב. אבא הראה לנו בגאווה שבאותיות סת"ם מסולסלות כתוב: מדינת ישראל, תערוכת העשור, בנייני האומה, ירושלים.
    תמהתי: כרטיסים? תערוכה? מה פתאום? מיום שעלינו לארץ ישראל לא הלכנו לא לתערוכות ולא להופעות, למי היה ממון ולמי היה פנאי? חייבים ללכת לתערוכה הזאת! אמר אבא ופניו מאירות, זו תערוכת העשור למדינה שלנו. מדינת ישראל.
    [...]
    חייבים ללכת לתערוכת העשור, הסביר לנו אבא ונופף בכרטיסים, זאת הארץ שלנו, שנים הרבה חיכינו לה, ואף היא חיכתה לנו, ומי עיכב? מידת הדין עיכבה, ועוד הרבה מעכבים היו. דורות טובים ממנו לא זכו, אנו זכינו, מי יודע חשבונו של עולם, אשרי המחכה ויגיע.
    [...]
    סבלנות, צעקו כולם בבנייני האומה, ודחקו איש את רעהו. אבא התעכב בכובד ראש לפני כל תמונה, מוציא בסבלנות משקפיים מנרתיקם, מנקה אותם היטב במטלית קטנה, מקרב את עיניו לתמונה ומתאמץ לקרוא את הכתוב מתחת לה בעברית, ולהסביר לנו.
    ואני, הכול התערבב שם בראשי. הכרזת המדינה, וההצבעה באו"ם, ומעגלי רוקדים, ותמונות חיילים צועדים בסך, ופועלים שזופים בגופיות חומות, כובעי טמבל על ראשיהם, מניפים מקדחי סלעים ענקיים, חוצבים הרים וסוללים כבישים, זיעה נוטפת ממצחם ואושר נסוך על פניהם [...]
    שם, בבנייני האומה, ראיתי על הקיר הלבן תמונה גדולה של חלוצים במכנסיים קצרים ובבלורית מתנפנפת רוקדים, שרים בדבקות סוחפת. מפינת האולם נשמע נגינת אקורדיון, וקול שירה ליווה את החלוצים הרוקדים בתמונה:
    רב הלילה, רב שירנו
    הבוקע לשמיים,
    שובי, שובי, הורתנו,
    מחודשת שבעתיים.
    ...
    כי עוד נמשכת השרשרת....
    [...]
    השיר והניגון נכנסו אל ליבי אבל לא הבנתי: מי היא הורתנו שהם מצפים לה כל כך שתשוב? מי יסביר לי מהי השרשרת הנמשכת?"

    השבמחק
    תשובות
    1. בהמשך הסיפור הזה מספר הסופר חיים סבתו, על יום העצמעןת שמונה שנים אחרי העשור, את נסיבות ירידתו לכיכר ציון לחגיגות, ואותי זה הרשים הרבה יותר.
      ציטוט מספרו
      "ליל יום העצמאות אחר תפילת ערבית בבית המדרש התפזרו כל התלמידים. בית המדרש התרוקן. הבנתי שהלכו העירה, לרקוד עם החבר'ה מהסניף. ישבתי בבית המדרש, פתחתי גמרא ולמדתי. הרב אריה ניגש אליי. הניח יד על כתפי ואמר, נו, חיים, יש הערב תאורה מיוחדת ברחובות ירושלים. כדאי שתלך לראות. חושבני שכדאי. כמה בחורים נוסעים העירה, "תראה" להצטרף אליהם. שוב הופתעתי"

      מחק
  54. תודה לדוד אסף על הבלוג המענג, וברכות ליום הולדתו. רוב תודות גם לקוראים המגיבים: זה תענוג לקרוא תגובות משכילות וכתובות בעברית תקנית. מידי פעם אני קוראת כמה תגובות קוראים באתרי חדשות ישראליים, ואני המומה מהגסות.
    הדס פרג New Jersy, USA

    השבמחק
  55. יום הולדת שמח ותודה לבעל האכסניה

    השבמחק
  56. יצחק לב, אשדודיום שני, 22 פברואר, 2021

    שנזכה ב‎-‎עונ''ש שכזה עוד סופֵי-שבוע רבים! ‎
    וגם בגימטריה-טריה‎:
    דוד אסף,עונ''ש = 581 ‏‎
    ‎'‎איחולֵי חג שמח בהחלט ליום הזה' = 581‏‎

    השבמחק
  57. ברכת "יישר כח" מאחד שגם טייל איתך מריגה עד וילנה.

    השבמחק
  58. הידד לחג עשור! יישר כוחך! תמשיך לשמח את לבנו ונשמתנו! כה לחי!

    השבמחק
  59. לדוד אסף היקר יישר כוח! העונש שלך- הוא העונג שלנו!
    מאחלת לך עוד עשורים רבים של עשייה פוריה,מהנה ובריאות טובה.
    הקוראים המלומדים הפליאו לברכך ממני, אין לי אלא להעתיק חלק מהמזמור הבא - מזמור (לעונג) שבת ומזמור לאסף גם יחד!

    מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת:
    טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן:
    לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת:
    עֲלֵי-עָשׂוֹר וַעֲלֵי-נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר:
    כִּי שִׂמַּחְתַּנִי ה' בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן:
    ***
    צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה:
    שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ:
    עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ:
    לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר ה' צוּרִי וְלֹא-עלתה (עַוְלָתָה) בּוֹ:

    יעל בר
    באר שבע

    השבמחק
  60. יישר כח!
    אני ניהנית כל פעם מחדש. לא תמיד ביום
    שישי, כי גם ביום רביעי או חמישי כייף לצלול לעונ"ש.
    תודה רבה, רבה.
    חוי

    השבמחק
  61. דוד ידידי ועורכי הנאמן והמסור,‏
    מלאת עשור שנים ל'עונג שבת', מעורר תחושת חג בקרב כל שוחרי ‏אהבת הארץ, תרבותה וההווי שהתעצב בה בחלוף השנים.‏
    מחזק את ידיך על שאתה טורח יום יום ולילה לילה על פרסומו בעתו, ‏ושוקד על עריכתו בכישרון ובטוב טעם. ‏
    ניחנת בתשעה קבין של עורך רוח.‏
    בהוקרת תמיד

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.